בהאים

מקדש הבאב הידוע בשם "כיפת הזהב" הוא אחד מסימני ההיכר הידועים ביותר של חיפה.

הדת הבהאית היא אחת הדתות הצעירות ביותר בעולם. ראשיתה ב-1844 בעיר שיראז באיראן, עם הופעת הבאב, ה"מבשר", סייד עלי מוחמד. הבאב הכריז שתפקידו לסלול את הדרך לבואו של הנביא הגדול, שיפתח פרק חדש בחיי האנושות, פרק של שלום שלווה ואחדות. בשש שנות פעילותו נאספו סביב הבאב אלפי מוסלמים שיעים, שציפו להתגלות.

זו הופיעה בדמותו של מירזה חוסיין עלי, בן לוזייר מחצר השייח. הוא נקרא הבהא אללה ומאמיניו נקראו על שמו- בהאים. בזכות מעמדו הרם השלטונות האיראנים לא הוציאו להורג אלא הגלו אותו לכלא בעכו. בנו, עבדול, ממשיכו גם הוא ישב בכלא אך שוחרר וב-1908 קבע את חיפה כעיר הקדושה ביותר לדת הבהאית.

מקדש כיפת הזהב נבנה ב-1953. הוא בנוי משיש איטלקי ונתמך בעמודי גרניט ורודים. גובה הכיפה 40 מטר והיא מצופה ב-14,000 לבנים מוזהבות שיובאו מהולנד. כמו כל המקדשים הבהאים יש לו תשע צלעות המסמלות את תשע הדתות הגדולות.

שמונה  עשר הגנים התלויים המונומנטלים מחברים את מרגלות ההר עם הפסגה, תשעה מהם מעל למקדש ותשעה מתחתיו. מתכנן הגנים הוא האדריכל פריבורז סהבא שזכה לתהילה בינלאומית על עיצובו של בית התפילה הבהאי בהודו הידוע "כמקדש הלוטוס".

בנוסף לחיפה מקודשת גם עכו מקום קבורתו של הבהא-אללה המוקף בגנים מרהיבים ומטופחים להפליא. תחילה הושמו ה"בהא-אללה" ותומכיו במצודה העתיקה בעיר עכו ששימשה כבית כלא, ובשלב מסוים התירו השלטונות ל"בהא-אללה" ולחסידיו לצאת מהכלא ולהתגורר בעיר. לאחר שעבר מספר מקומות בעיר התמקם ה"בהא-אללה" באחוזה יפה בצפונה של עכו הנקראת בפי הבהאים "בהג`י" (הגן הקטן). כאן חי עד יום מותו בשנת 1892.